<h1>לקוטי ספר הדין לרבינו יהודה אלברצלוני סימן קל"ז</h1>
<h2>דף מג.</h2>
ותו. לאה הר[ה]ינה אצל רחל מטלטלין בכך וכך וכשתבעה לפדותם כפרה בהן רחל ואמרה להד"מ אלא אני יש [לי] אצלך כך וכך. תשו' תשבע רחל שאין לליאה אצלה משכון ואחר כך תראה כמה היה המשכון שלה [ו]אם הוא כנגד הדמים שלקחה על המשכון שמודה בהן לרחל (ו)תטול הדמים לעצמה ותשבע שבועת היסת שאין רחל ראוייה ליטול ממנה כלום. ואם היה המשכון שוה יותר רחל זו פטורה שכבר נשבעה עליו ואם היה שוה פחות ולאה מודה בכך שהדמים שנטלה על המשכון יתירין הן על מה שהיה שוה המשכון תתן אותו המותר על דמי המשכון לרחל ותשבע שבועת התורה שאין רחל ראוייה ליטול ממנה כלום יותר מזה מפני שהיא מודה במקצת.
